עם פרוץ המלחמה הגיעו לחיפה כ־6,000 מפונים מהצפון - קריית שמונה, שלומי וקיבוץ דן - ומהעוטף, אשר שוכנו במלונות השונים בעיר. בחלוף הזמן רבים מהם עזבו ועברו לדירות שכורות או ליישובים אחרים, אך כ־2,500 מפונים נותרו במלונות, ועדיין לא ידוע מתי יוכלו לשוב לביתם.

"המפונים האלה נמצאים במצב נפשי לא פשוט, קיים קושי תפקודי, והיה גם קושי בהשתלבות במערכת החינוך", מסבירה ד"ר אפרת שפר, לשעבר נשיאת פיליפס ישראל ומי שמובילה כיום עבורם תוכנית לרצף תעסוקתי.

"קצת כמו בקורונה, רבים קמים בבוקר ולא מתלבשים או לא יוצאים מהמלון, מאוד מתכנסים בעצמם עד לרמה של חוסר תפקוד, וזה פוגע בתא המשפחתי, ביכולת הכלכלית וביכולת השיקומית. אם רוצים שהם יחזרו מעולם התמיכה והקצבאות, חייבים לעזור להם".

"חצי משרה ל־4 חודשים"

התוכנית נולדה על ידי מה ששפר מגדירה כ"קבוצה של אנשים מרשת מעוז" שבה היא חברה בעצמה, והפכה לשיתוף־פעולה בין החברה הכלכלית לחיפה, העירייה, ארגון בעצמי ושותפות חיפה־בוסטון, שגייסה תרומה של כמיליון שקל עבור הפרויקט. הרעיון מאחורי התוכנית הוא למצוא פתרונות לשמירה על רצף תעסוקתי עבור כ־75 מפונים בשלב הראשון, ולהגדיל אותו בהמשך.

"החלטנו לדבר עם מעסיקים בחיפה, להבין מה הצרכים, ולהציע חצאי משרה לשלושה־ארבעה חודשים", מסבירה שפר. "היינו אופטימיים שהמלחמה תיגמר בפרק הזמן הזה, וגם מבחינה משפטית, החברות לא רוצות להיות בהכרח מעסיקות עם יחסי עובד־מעביד, ומעדיפות לתחום את המהלך בזמן".

"לחזור למגע עם בני אדם"

הקושי העיקרי היה לשכנע את המפונים שלא יאבדו זכאות לקצבאות, ולהגדיל אצלם את המוטיבציה להשתתף בתוכנית. "המטרה היא לא שיעבדו, אלא שיעלו על מסלול שיקום, ולכן הם צריכים תמיכה וחוסן", אומרת שפר. "כך רתמנו את ארגון 'בעצמי', שמתמחה בנושא ותופר לכל מפונה את ה'חליפה' שלו. רצינו לאפשר להם לצאת מהשגרה הלא קיימת, לחזור למגע עם בני אדם, ולהיות בקהילה של מקום עבודה. לחזור לנורמליות.

"בניית מודל ההעסקה הייתה מאתגרת, ולכן כינסנו פורום של עורכי דין, ויצרנו מודל שנקרא תקופת התנסות, מעין סטאז', כך שהמעסיקים לא משלמים משכורת - אלא הכסף מגיע מתרומה. עשינו חישוב של 5,000 שקל למשתתף, ושותפות חיפה־בוסטון גייסה את הכסף". בין החברות הראשונות שלקחו חלק בפרויקט נמנית פיליפס, שהציעה מספר משרות בתחומים שונים.

המטרה היא שעוד רשויות יאמצו את התוכנית?
"בהחלט כן. זה פיילוט, ואם הוא יעבוד נכון וטוב, נרצה לעניין את הממשלה, משרד העבודה והביטוח לאומי, כדי שהקצבאות לא ייפגעו. מה ייחשב הצלחה? אם 90%-80% יסיימו את התוכנית, נדע שהם יצאו מהשיתוק שהסיטואציה הכניסה אותם אליו".